הזכות להתייעצות עם רופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת שנייה
לא רק מי שחווה קטסטרופה רפואית מכיר את התחושה של חוסר האונים על רקע הבשורה הקשה הנוחתת עליו ללא כל הכנה מוקדמת, אלא גם כל מטופל הניצב בצומת דרכים ונדרש לקבל החלטה הנוגעת לניתוח או טיפול רפואי שעליו לעבור.
התייעצות עם רופא מומחה נדרשת גם במקרים שבהם מוגשת תביעת נזיקין בגין חשד לרשלנות רפואית או כשמתנהלים הליכים מול וועדות רפואיות שונות מטעם המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון וכיוצא בזה.
אנשי המקצוע מבית יד להחלמה, חברה המתמחה באספקת מטרייה רחבה של שירותים רפואיים משלימים כגון ביקור רופא, מסבירים שחוות דעת נוספת עשויה לעתים קרובות לשנות את עתיד המטופל הן בנסיבות של התלבטות בנוגע לדרך הטיפול הנכונה והאופטימלית לגביו, והן במקרים בהם נדרשת בחינה של הקשר הנסיבתי בין מקרה ספציפי לבין הפגיעה עצמה.
רשלנות רפואית כגורם המוות השלישי ברחבי העולם המודרני
התייעצות עם רופא מומחה לצורך השגת חוות דעת נוספת מקובלת מזה שנים רבות בכל רחבי העולם, אך זכתה ללגיטימציה רשמית בישראל בשנת 1996 בלבד, זאת במסגרת החוק לזכויות החולה וכנגזרת של החוק לכבוד האדם וחירותו.
על פי חוק זה, זכאי כל מטופל לקבלת חוות דעת מקצועית נוספת, תוך שהמוסד הרפואי מחויב לשתף פעולה עם המטופל ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים במטרה לסייע לו לצורך העניין.
התייעצות עם רופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת רפואית שנייה מהווה תחום שזכה למינוף בשנים האחרונות, זאת על רקע מחקרים המצביעים על כך שרשלנות רפואית ואו טעויות רפואיות מהוות את גורם המוות השלישי ברחבי העולם המודרני אחרי מחלות לב וכלי דם וסוגי הסרטן למיניהם.
חשיבות מכרעת כבסיס לטענות בתביעות נזיקין
מבית יד להחלמה מדגישים כי התייעצות עם רופא מומחה עשויה להיות קריטית במקרים רבים, היות והיא משמשת כאסמכתא רפואית בעלת ערך משפטי השווה במשקלו וחשיבותו לעדות בשבועה בבית המשפט.
עם זאת, על מנת שחוות הדעת הרפואית תקבל תוקף כמסמך משפטי, עליה להיות כתובה על ידי רופא המתמחה בתחום הרלוונטי ולכלול הערכה ברורה בכל הנוגע לנזק שנגרם, תוך התייחסות אל הקשר הנסיבתי שבין האירוע הספציפי לבין הנזק עצמו.
ואולם, על אף שחוות הדעת השנייה בעלת משקל המחייב התייחסות אליה בכובד ראש מצד כל הקרואים, קיומה אינו פוטר את האדם מהצורך לעבור בדיקות מטעם הוועדות הרפואיות השונות ואו נציגים מטעמן כחלק מההליך המקובל במקרים של תביעות נזיקין. יחד עם זאת, מעצם הינתנה על ידי רופא מומחה חיצוני והיותה בלתי תלויה, יש לחוות הדעת המוגשת מטעמו של המיוצג חשיבות מכרעת כבסיס לטענותיו וגרסתו.
באילו מקרים כדאי לפנות להתייעצות עם רופא מומחה? המדריך
סעיף 7 לחוק זכויות החולה משנת התשנ"ו- 1996 קובע שהמטופל זכאי להשיג חוות דעת נוספת לעניין אופי הטיפול בו, ואילו המוסד הרפואי והרופא המטפל מחויבים בנקיטת כול האמצעים למימוש זכות זו.
אנשי הצוות המקצועי מבית יד להחלמה מסבירים שישנם כמה מקרים שבהם מומלץ לפנות להתייעצות עם רופא מומחה לשם קבלת חוות דעת שנייה, כמו למשל במצב שבו תוצאות הבדיקות אינן ברורות דיין וחד משמעיות.
לדוגמה, בדיקות דם, האולטרסאונד והתסמינים הגופניים מצביעים על מחלה מסוימת בעוד שבדיקת הדימות שוללת את הממצאים שנתקבלו בבדיקות האחרות. מקרה נוסף שבו כדאי להיוועץ ברופא מומחה הוא כשהאבחנה מעידה על מחלה נדירה, כשבנסיבות הללו יש חשיבות רבה להתמחות-על של הרופא באבחון ובטיפול במחלה הספציפית.
להבטיח שהטיפול שהוצע הוא אכן הנכון לפני היציאה לדרך
כמו כן, חשוב לגשת להתייעצות עם רופא מומחה כשהטיפולים המוצעים אגרסיביים מאוד, מתאפיינים בתופעות לוואי קשות ואו הפיכים, זאת על מנת להבטיח שזהו אכן הטיפול הנכון לפני היציאה לדרך. מבית יד להחלמה מוסיפים שלא אחת קורה שהרופא פורש בפני המטופל את אפשרויות הטיפול הקיימות עבור המחלה הספציפית, אך המטופל חושד שישנן אפשרויות טיפול נוספות שהרופא לא הציע.
במקרה זה, הפנייה לקבלת חוות דעת שנייה היא הדבר הנכון לעשות, ובפרט אם מדובר במחלה קשה עם אפשרויות טיפול אגרסיביות. בהקשר זה, ראוי להבהיר שברוב המקרים מאשש הרופא השני את האבחנה של הרופא הראשון ופורש בפני המטופל את אותן אפשרויות הטיפול, אבל כבר אירעו בעבר מקרים שבהם הצליחה חוות הדעת הנוספת "לטרוף את הקלפים".
תביעות משפטיות הנוגעות לרשלנות רפואית
הפנייה להתייעצות עם רופא מומחה נדרשת גם לצורך קבלת חוות דעת רפואית משפטית בכול תביעה הנוגעת לנזקי גוף (למעט תאונות דרכים), כמו במקרים של רשלנות רפואית, תביעות למוסד לביטוח הלאומי, משרד הביטחון וגופים נוספים. סעיף 125 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע שמומחה רפואי הנו רופא המחזיק בתואר מומחה ושמו מופיע ברשימת הרופאים שנתפרסמה על פי תקנה 34 לתקנות הרופאים.
בתביעות הנוגעות לרשלנות רפואית, נדרש התובע להוכיח שישנו קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני שקיבל לבין הנזק שנגרם לו, וכן שהנזק היה נמנע אלמלא הטיפול הרשלני. הנזק עשוי לבוא לביטוי במגוון צורות שונות, החל מנזקי גוף, כאב וסבל, דרך פגיעה בכושר עבודה וההוצאות על הטיפול בעקבות הנזק שנגרם למטופל, ועד לקיצור תוחלת החיים או אבדן חיים.
באילו מצבים כדאי לשקול התייעצות עם רופא מומחה?
אנשים שחוו קטסטרופה רפואית מכירים מקרוב את תחושת חוסר האונים של קרקע הנשמטת מתחת לרגליהם בשעה שהונחתה עליהם הבשורה הקשה ללא הכנה מוקדמת. אלא שגם מטופלים הנמצאים בצומת דרכים בנוגע להליך רפואי שעליהם לעבור ונדרשים לקבל החלטה מבין כמה אופציות טיפוליות שונות עשויים להיות אובדי עצות.
אנשי הצוות המקצועי מבית חברת יד להחלמה מציינים שבנסיבות הללו, מוטב ואף מומלץ לשקול התייעצות עם רופא מומחה בטרם קבלת החלטה כלשהי. במקרים אחרים נדרשת התייעצות עם רופא מומחה כשמתנהלים הליכים בוועדות רפואיות שונות דוגמת המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח או משרד הביטחון, או לחלופין כשמוגשת תביעת נזיקין על רקע חשד לרשלנות רפואית.
יכולה לא פעם לשנות את עתידו של המטופל
התייעצות עם רופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת נוספת הנה חשובה ומשמעותית במיוחד, מאחר והיא יכולה לא פעם לשנות את עתידו של המטופל, כמו למשל במצבים של התלבטות לגבי ההליך הטיפולי המותאם לו ביותר, או כשמוגשת תביעת נזיקין ונדרשת הוכחה לקשר נסיבתי בין אירוע הפגיעה לבין הנזק הגופני הספציפי.
ממחקרים שנערכו בארה"ב וחישובים סטטיסטיים בתחום האשפוז עולה שהתמותה מטעויות רפואיות ורשלנות רפואית מדורגת במקום השלישי בשכיחותה, כשמעליהם ברשימה נמנים סוגי הסרטן למיניהם וכן מחלות לב וכלי דם. חשוב להבהיר שהיוועצות ברופא מומחה למתן חוות דעת שנייה מקובלת ונהוגה ברחבי העולם מזה שנים רבות, אולם בישראל היא הוכרה באופן רשמי רק בשנת 1996, במסגרת חוק זכויות החולה.
ערך משפטי השווה בחשיבותו למתן עדות בשבועה בבית המשפט
סעיף 7 חוק זכויות החולה קובע שהמטופל זכאי לחוות דעת מקצועית נוספת לעניין הטיפול בו, והמוסד הרפואי מחויב לסייע למטופל בכול האמצעים שבידיו למימוש זכות זו. ראוי להבהיר שכשמדובר בתביעת נזיקין, שאז עשויה ההתייעצות עם רופא מומחה לשמש כאסמכתה רפואית עם ערך משפטי השווה בחשיבותו למתן עדות בשבועה בבית המשפט.
יחד עם זאת, כדי שחוות הדעת הרפואית תהייה קבילה כמסמך משפטי, היא נדרשת להיות כתובה וחתומה בידי רופא מומחה שיש לו המתמחות בתחום הרלוונטי שבה עוסקת התביעה, וגם לכלול הערכה ברורה לגבי היקף הנזק שנגרם לתובע והקשר הנסיבתי של האירוע הספציפי אל הנזק עצמו. מומחה רפואי, לצורך העניין, מוגדר בחוק כרופא המחזיק בתואר "מומחה" והוא נמנה ברשימת הרופאים שנתפרסמה בהתאם לתקנה 34 לתקנות הרופאים.
