מהי חוות דעת רופא מומחה ומתי היא נדרשת?

שוקלים לפנות לקבלת חוות דעת רופא מומחה? ניתן למנות לא מעט סוגיות סבוכות בתחומי הרפואה בכלל וביחסי רופא-מטופל בפרט. היוועצות ברופא מומחה לצורך מתן חוות דעת שנייה נחשבת לאחת הדרכים כדי להבטיח שאנחנו אכן מקבלים את האבחון והטיפול הנכונים והטובים ביותר. 

חוות דעת היא הצגת עמדה ספציפית בנושא מסוים שעומד על הפרק. חוות הדעת על פי רוב מנוסחת בכתב על ידי איש מקצוע המתמחה בתחום הרלוונטי. ישנם כמה תחומים שבהם נהוג לבקש חוות דעת כמו חוות דעת הנדסית, חוות דעת רואה חשבון, חוות דעת משפטית וחוות דעת רופא מומחה. 

הבקשה לכתיבת חוות דעת רפואית עשויה להגיע מאדם חולה שזקוק למסמך המעיד על מצבו הרפואי, ואו גורמים שונים כגון וועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח, חוות דעת בתביעות נזקי גוף בבית משפט וכן הלאה. 

ככלל, כשאדם פונה אל ההליך משפטי לצורך קבלת פיצויים כספיים בגין רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות שאירעו במרחב הציבורי, פציעות תלמידים במוסדות חינוך וכדומה, עליו לצרף לכתב התביעה חוות דעת רופא מומחה.

ישנם גם ספקות המתעוררים בנוגע לאפשרויות הטיפול המוצעות, כשלמטופל יש חששות שקיימות אפשרויות טיפול נוספות שלא נפרשו בפניו, ובפרט כשמדובר בטיפולים אגרסיביים עם תופעות לוואי קשות או פרוצדורות כירורגיות בעלות השלכות ובלתי הפיכות.

חוות דעת מומחה רפואי בסוגיות משפטיות

מבית חברת יד להחלמה מציינים שהחוק מגדיר רופא מומחה כרופא המחזיק בתעודת רופא מומחה מטעם משרד הבריאות בתחום הרפואי הספציפי ושמו כלול ברשימת הרופאים בעלי תואר מומחה שנתפרסמה בהתאם לסעיף 34 לתקנות הרופאים. 

בדיונים משפטיים רפואיים, ובפרט בתביעות הנוגעות לנזקי גוף, נזקים תפקודיים ואו נזקים נפשיים, שנדרשת בהן הבנה לעומק לצורך הגעה להכרעה, חשוב שחוות דעת רופא מומחה תכלול תיאור מלא של עובדות המקרה, תיאוריות ומסקנות בתחום הנטען, ספרות רפואית רלוונטית עליה הסתמך המומחה וכיוצא בזה. 

כשמדובר בתביעה הנוגעת לנזקי גוף, חשוב להוכיח את הקשר הסיבתי שבין אירוע הפגיעה לבין היקף הנזק שנגרם לתובע. הנזק מוערך על פי שיעורי הנכות הרפואית שקבועים בתקנות הביטוח הלאומי ומהווים בסיס לחישוב גובה הפיצוי.

חוות דעת רפואיות משפטיות נדרשות בהגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי עקב מחלות מקצוע, תאונות עבודה, נכות כללית, אבדן כושר ניידות, כמו גם תביעות בגין פעולות איבה, תביעות בגין רשלנות רפואית, תביעות נכות למס הכנסה, חברות הביטוח או משרד הביטחון (על פגיעות פציעות וחבלות שנגרמו במהלך השירות ואו כתוצאה מתנאי השירות). 

חוות דעת נוספת בסוגיות רפואיות מורכבות

לעתים קרובות נדרשת חוות דעת רופא מומחה גם במגוון מקרים נוספים, כמו לדוגמה במצב שבו ממצאי הבדיקות שקיבל מטופל לידיו אינם חד משמעיים או שאינם ברורים דיים, ובפרט כשתוצאות האבחון מרמזות על מחלה קשה, מחלה נדירה, ואו הטיפולים המוצעים לחולה הנם אגרסיביים ומתאפיינים בהשלכות בלתי הפיכות. 

בסיטואציות מסוג זה קורה לא אחת שמתעוררים ספקות אצל המטופל לגבי זה שקיימות אולי אופציות טיפוליות נוספות שלא נפרשו בפניו משיקולים כאלו ואחרים. חשוב תמיד להיות ערים לעובדה שהרפואה אינה מדע מדויק, ובמקרים רבים יכולים הממצאים הרפואיים להתפרש באופנים שונים. 

מעבר לכך, כדאי לזכור שגם רופאים עלולים לטעות מעת לעת, על אף היותם ומיומנים ומנוסים. חוות דעת רפואית נוספת יכולה בנסיבות הללו לחזק את הדעה הראשונה ולטעת ביטחון בקרב המטופל, אבל קיימים גם מקרים שבהם יכולה חוות הדעת השנייה לשנות את התמונה כולה.

חוק זכויות החולה

סעיף 7 לחוק זכויות החולה משנת התשנ"ו-1996 קובע שכול מטופל זכאי להשיג מיוזמתו חוות דעת רפואית נוספת לעניין סוגיית הטיפול בו, וכול מוסד רפואי מחויב על פי חוק לנקוט בכול האמצעים הנדרשים כדי לסייע למטופל במימוש זכות זו. 

בהקשר זה, חשוב לציין שהמחוקק אינו מחייב את קופות החולים לשאת בנטל הכספי עבור אותה חוות דעת רופא מומחה, אולם הן נוהגות להשתתף בחלק מההוצאות דרך הביטוחים המשלימים, זאת בתנאי שהרופא המייעץ הוכר על ידי קופת החולים ונמנה ברשימת הרופאים המומחים הכלולים בהסדר. 

במקרים מסוימים מאפשרות קופות החולים היוועצות עם רופא מומחה בחו"ל, בכפוף לאישור הקופה. ראוי להבהיר שבמידה ומעוניינים בקבלת חוות דעת שנייה, מומלץ להיוועץ ברופא שאינו מאותה מערכת, על מנת להבטיח שקיפות מוחלטת.